אמהות - מחפשים בילוי קצת אחר? - הבלוג של הדר

ברוכים הבאים לבלוג שלי

ליצירת קשר

להזמנת הופעות וכרטיסים חייגו:

052-6105900

אמהות

מחפשים בילוי קצת אחר?

במהלך החודשים האחרונים שיתפתי פה מחוויות האמהות שלי. ניסיתי לעשות את זה בהומור ובאותנטיות . התגובות היו מטורפות ,וההד היה חזק מאוד. התגובות נחלקו לשניים. תנחשו. גברים ונשים. נשים שפגשו אותי אמרו לי "את גדולה.אני מתה מצחוק". וגברים שפגשו אותי אמרו: "איזה ממורמרת את". כי כנראה החוויה האינטנסיבית הזאת של הגידול הראשוני יש בה הכל: אהבה וקושי ושינוי והרבה בנות הרגישו שאני מדבררת אותן. הגברים כנראה מעדיפים בכל הקשור אלינו להסתכל על חצי הכוס המלאה. זאת אומרת לדבוק במשפט האלמותי-"את אוהבת לקטר". אז לא, אני לא אוהבת לקטר. אני אוהבת להרגיש. הכל. חוש אמהי, אני לא יודעת אם קיים. מה שכן קיים זה שעות טיסה . אמהות זה קודם כל וותק. אני נמצאת עם הפלא הקטן שלי 24/7 יותר מכל בן אדם שהייתי איתו בחיים. אני כבר מזהה לפי העיניים שתיכף הוא יעשה קקי , אני יודעת גם באיזה מירקם הוא יהיה. הילד שלי רואה אותי שמחה, צוחקת, משועממת, עצבנית, מתוסכלת .

הילד שלי רואה אותי. אני לא מתביישת בזה. לפעמים אני מרגישה כמו באיזו תכנית ריאליטי שסגרו שני אנשים בחדר ואמרו בוא נראה מה ייצא, אבל כמו כל תכנית ריאלטי אתה מבין משהו רק אחרי שאתה יוצא מהבית. השבוע יצאתי לעבוד, ואור היה בלעדי יום שלם. היה נהדר. לא היה לי את "אני מתגעגעת" או "אין לי משמעות בלעדיו". הייתי צריכה את זה. בעיקר כדי לחזור אליו. לחבק אותו ולהבין משהו. יש לי חבר. יש לי חבר בעולם הזה. והוא שלי. לעולמים. בטח עוד שלוש שנים הוא לא ישים עלי ובעוד 10 שנים יסנן אותי ובעוד 20 שנה יעשה עלי דוקו-"איך אמא שלי הרסה לי תחיים". אבל לא כפת לי . כי בג'ונגל הזה של החיים אנשים באים והולכים, מאכזבים , מרגשים אבל לי יש את העוגן שלי. יש לי חבר. כיף לי.

[Fancy_Facebook_Comments]