כאשר מעלים נושאים ברצינות יתרה, לעתים רבות הדבר נופל על אוזניים ערלות שאינם מתחברות לדעת הקהל. במקרה הטוב זוכה המדבר בצקצוק בלשון הצופים. אולם, כאשר מדובר בחלק ממופע סטנד אפ, מקשרים הצופים את הבדיחה למופע ויותר מתחברים אליו. כך למשל, נושאים שלא בהכרח מוסכמים על דעת הקהל, יכולים (תלוי באיכות המציג) להצחיק, להיכנס לתודעה ואף לרצות לקהל להיכנס ל"עובי הקורה" בנושא. לדוגמה, נושאים פוליטיים- כאשר השיחה היא קונקרטית מדי, יש את הצד שמתחבר ויש את הצד שלא. הצד שלא, יטען את טענות הנגד שלו, דבר שעלול ליצור מריבות.

בעבר, בכדי "לעקוף" את הצנזורה השתמשו בטלוויזיה הומור כדרך להעברת מסרים, היו תכניות סאטירה בטלוויזיה כדוגמת "ניקוי ראש", "ארץ נהדרת", "גב האומה" וכולי. אולם, גם על תכניות הסאטירה לעמוד בחוקי הערוץ השנים ובמגבלות- בין אם מדובר בערוץ מסחרי או ממשלתי (ערוץ 1). במופעי הסטנד אפ, לא חל איסור הצנזור. נושאים רבים יכולים לבוא על סדר היום בצורה נרחבת יותר (להיכנס לעומק הנושא) ולצחוק על נושאים שלא מקובלים בטלוויזיה.

סטנדאפיסט טוב, מכין מראש את המופע שלו תוך שימוש בנושאים מחיי היום יום, בשילוב של פוליטיקה, בריאות וכדומה וכמובן לפי ה"אני מאמין של כל אדם". השילוב בין קבוצת אנשים שבאים לצפות במופע, גיבושם וגרימת אחידותם בעזרת הצחוק, מאפשרת למנחה המופע להעלות נושאים על סדר היום. הנושאים יובאו בצורה חכמה- שימוש הומור כדרך להעברת מסרים ובכדי לפרץ מחסומים. גם לעתים שימוש בהומור עצמי (הבאת הנושא כביכול בצורה שלילית), עשוי לגרום לתוצאה חיובית בכך שנושא זה בכלל עלה.

להומור חשיפה גדולה. בנוסף, הזיכרון נשמר טוב יותר כאשר מלווה אליו חוויה קומית. שימוש בהומור בכדי להעלות נושאים על סדר היום הוא מאוד שכיח. סטנדאפיסטים רבים מכינים את מופעם בכדי שתוך כדי יעמתו את הקהל בצורה קומית כמובן עם מציאות שונה ועם תפיסת העולם שלהם.